Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit.

Dor Hazan | June 29, 2016

דרך ארוכה עברו כלי הכתיבה שלנו – מאיזמל החריטה ועטי הנוצה הקדומים

עד לעט הנובע, העט הכדורי, עט הטוש… והכתיבה הממוחשבת.

דווקא עטי הנוצה ועטי הציפורן אפשרו כתיבה בסגנון אישי מובהק, בזכות
תכונותיהם הקליגרפיות (הגיוון הרב בעובי הקווים, באינטנסיביות צבע הדיו, ועוד).
בכדי להקל את הכתיבה בעטים אלה, שדרשו טבילה בדיו כל כמה מלים, חיפשו
דרכים לאחסן את הדיו בתוכם. כך נולדו עטי הנובע הראשונים. אלה אמנם שמרו
על יתרונות הכתיבה הקליגרפית של קודמיהם, אך סבלו מהפרעות בשפיעת הדיו,
כתמים, התייבשויות, וכו’.

בסוף המאה ה-19, הצליחו לפתח עטים נובעים המאפשרים גם שטף דיו יציב,
כתיבה נקיה, חלקה ושימוש נח לאורך זמן. לכך הגיעו באמצעות איזון בין השפעותיהם
של מרכיבים פיסיקליים שונים הקובעים את תוצאות הכתיבה: נוזלים (דיו, מים),
מוצקים (נייר, מתכת, גומי), אויר, ואקום, ועוד.

pen_2(1)

המילוי הנכון של עט הנובע, השימוש והניקוי התקופתי (המוסברים בהמשך) חיוניים
לשמירת שיווי המשקל בין כל המרכיבים שהוזכרו כאן. זהו תנאי הכרחי לתפקודו
היעיל של העט.

חברות העטים הראשונות נוסדו בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 ,
בד”כ ע”י אנשים בעלי רקע בתכשיטנות.

היצרניות הראשונות בעולם היו ווטרמן, פרקר, שפר, קרטר – מארה”ב
היצרניות הראשונות באירופה היו, בין היתר, מונט בלאן, פליקן, זוננקן פאבר קסטל
מגרמניה, SWAN , CONWAY STEWART מאנגליה, מונטגרפה, אורורה, טיבלדי
מאיטליה ועוד.

סיפור ההצלחה של עט הנובע, שנימשך עשרות שנים, התבסס במידה רבה על ההנאה
האסתטית מעיצובו הייחודי ומהיופי הקליגרפי של הכתב, מתחושת המגע הקל והחלק
של הציפורן עם הנייר ואפילו מהרחש האופייני של צורת כתיבה זו.

לאחר המעבר ההמוני מעטים נובעים לעטים כדוריים בשנות החמישים, כניסת עטי הטוש
בשנות השבעים, והתרחבות השימוש השגרתי בהדפסה הממוחשבת, החלו לאחרונה
לגלות מחדש את יתרונות הכתיבה בעט הנובע: תקשורת אישית בסגנון מקורי ויוקרתי,
עם חוויה אסתטית.


RELATED POST

© Dana Pens 2019
Storefront designed by WooThemes.